החלטה בתיק ת"א 6007-07

בפני בקשה להתיר גביית עדותו של המצהיר מר גרגאווי בן מוחמד (עד מטעם המבקש המתגורר בעזה), באמצעות טלוויזיה במעגל סגור ו/או תקשורת אינטרנט, זאת לנוכח הגבלת כניסתם של תושבי הרצועה לשטחי מדינת ישראל.

1.         לטענת המבקש, בקשות חוזרות ונשנות לשלטונות ישראל ליתן למצהיר מר גרגאווי מוחמד לעבור מעזה לישראל לשם מתן עדות, נדחו על הסף מאחר וישראל לא מתירה יציאה מהרצועה, למעט במקרים הומניטאריים.

2.         המבקש טוען ,כי על מנת שלא תיגרע זכותו להישמע בבית משפט ולהביא ראיותיו, יש להתיר לו גביית עדותו של גרגאווי באמצעות טלוויזיה במעגל סגור ו/או באמצעות תקשורת אינטרנט.

3.         לבסוף טוען המבקש, כי במידת הצורך העד יזוהה על ידי עו"ד מטעם הרשות הפלסטינית, טרם תחילת גביית עדותו.

4.         לטענת המשיב, המבקש לא עשה דבר במשך חודשים רבים על מנת לאפשר את עדותו של מר גרגאווי, ולטענתו, כל מטרתו של המבקש הינה עיכוב נוסף במתן פסק הדין.

5.         המשיב ממשיך וטוען ,כי אין בבקשה כל חידוש ביחס לטענותיו הקודמות של המבקש, ואין בה הסבר מדוע השתהה עד כה.

6.         טענה נוספת בפני המשיב היא , כי על פי החומר המצוי בפני בית המשפט, אין מדובר בעדות מהותית בתיק, המבקש נמנע מלהזכירו בתצהירו, ולא הוצג כל מסמך אשר נעשה על ידי גרגאווי, או נמסר לו.

7.         טענה נוספת אחרת בפני המשיב היא, כי בקשתו של המבקש אינה מפרטת כיצד ניתן יהיה לזהות את העד, מי יזהה אותו ומי יערוב לכך שהמזהה יאמר את האמת, כאשר אין לו כל מחויבות למערכת המשפט הישראלית. לטענתו, לא ניתן כל הסבר מיהו אותו עו"ד מהרשות הפלסטינית, מי העניק לו את תוארו, ואיך מוכיחים כי המדובר בעורך דין.

8.         לבסוף מוסיף המשיב, כי באם העד ירצה להציג מסמכים כלשהם, לא ניתן יהיה לעיין בהם בזמן אמת, לא ניתן יהיה לראות את המקור ולא ניתן יהיה להתרשם התרשמות בלתי אמצעית מהעד והתנהגותו.

דיון

9.         בית המשפט מוסמך להורות על מתן עדות בהיוועדות חזותית (כינוס וידאו), בין אם על פי סעיף 13 (א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971  ובין אם על פי תקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ט- 1999.

10.       בית המשפט הכיר לא אחת בטעמים ומקרים מוצדקים שמנעו הגעה לישראל לצורך מתן עדות ובכללם טעמים הנוגעים לבריאותם של העדים, טעמים הנוגעים למצב הביטחוני בישראל בעת מתן העדות וטעמים שונים, הקשורים בהתחייבויות קודמות של העדים שלא ניתן היה להשתחרר מהן.

11.       השיקולים שינחו את בית המשפט בבואו להחליט בבקשה למסור עדות בדרך של היוועדות חזותית הינם: פניית המבקש נעשתה בתום לב; יש בידי העדים למסור עדות רלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת; וקיימת "סיבה טובה" המונעת את הגעתו של העד לישראל.

ראה ע"א 84/51 קלינגהופר נ' בלום פ"ד ו 198, 202 (1952) ורע"א 3810/06 דורי בע"מ נ' גולדשטיין [פורסם בנבו].

12.       יחד עם זאת, גם כאשר אישר בית המשפט גביית עדות באמצעים טכנולוגיים כאמור, חזר והדגיש ,כי נקודת המוצא הינה עדיפותה של העדות בין כותלי בית המשפט והעדר תחליף להתייצבותו הפיזית של עד בפני השופט למתן עדות "חיה". מכאן הפרשנות המצמצמת שניתנה וההקפדה לאפשר גביית עדות באמצעות כינוס וידאו רק במקרים חריגים ויוצאים מגדר הרגיל.

"אמצעים טכנולוגיים, משוכללים ככל שיהיו, יחליפו את היתרון שבהתייצבות הצדדים ועדיהם זה מול זה, פנים מול פנים. קיים עדיין יתרון בהתרשמות בלתי-אמצעית של השופט מן העד היושב על דוכן העדים"

(ע"א 02/ 7516 דוד פישר נ' צבי יוכמן פד ס(1) 69,80(2005)).

13.       בהביאי בחשבון את השיקולים השונים, לא מצאתי ,כי יש מקום להתיר את שמיעת העד באמצעות טלוויזיה במעגל סגור ו/או תקשורת אינטרנט.אין המדובר בעדות מהותית בתיק והמבקש לא עשה מספיק במשך חודשים רבים על מנת לאפשר את עדותו של העד.

סוף דבר